close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • התפרסם ב - 27.05.18

    פרולוג: מראיין שאל משורר מה הכי מפחיד אותו והמשורר השיב: למות כמו אבידן!
    אחר כך שאל אותו מה החלום שלו והמשורר השיב: למות כמו אבידן!
    זה לא סותר? שאל המראיין.
    חלום מפחיד! ענה המשורר.

     

    הָיִיתִי נוֹכֵחַ אֶשְׁתָּקַד בְּהַלְוָיָה שֶׁל מְשׁוֹרֵר.

    כָּל הָאֲבֵלִים הִתְגּוֹדְדוּ מֵעַל הַקֶּבֶר הַפָּתוּחַ וְהִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ מוּרָד לְבֶטֶן הָאֲדָמָה.

    הֵם נִרְאוּ לִי כְּמַרְקֶרִים נֻקְשִׁים וְהַתַּכְרִיךְ דַף מְקֻמָּט שֶׁאֱלֹהִים הִשְׁלִיךְ לַפַּח.

    הָיָה שָׁם מַלְוֶה בְּרִבִּית (זִהִיתִי אוֹתוֹ מִיָּד כִּי גַּם אֲנִי חַיָּב לוֹ),

    שְׁכֵנִים, מוֹ"לִים, יַחְצָנִים, עוֹרְכִים (פִּתְאוֹם נִזְכְּרוּ בּוֹ?),

    בַּלְדַּר סַמִּים (מַכִּיר אוֹתוֹ), עוֹרֵךְ-דִּין (גַּם אוֹתוֹ),

    וְעוֹד כַּמָּה גְּבָרִים לֹא מְזֹהִים.

    כֻּלָּם הָיוּ לְבוּשִׁים קֶז'וּאָל,

    אַף לֹא אֶחָד מֵהֶם בִּבְגָדִים שְׁחֹרִים אוֹ כֵּהִים,

    אֲפִלּוּ לֹא אִמּוֹ שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר, שֶׁכַּנִּרְאֶה הָיְתָה בְּהֶלֶם

    לְפִי הַחִיּוּךְ הָרָחָב שֶׁעַל פָּנֶיהָ.

    הִתְקָרַבְתִּי אֵלֶיהָ בְּשֶׁקֶט כְּדֵי לְנַחֲמָהּ:

    הַבִּיטִי בְּכָל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בּוֹכִים.

    הָיָה אָהוּב עַל כֻּלָּם.

    אַתְּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת גֵּאָה בּוֹ.

    הִיא חִיְּכָה אֵלַי (עוֹד יוֹתֵר), הִצְבִּיעָה וְלָחֲשָׁה:

    אַתָּה רוֹאֶה אֶת זֶה?… הוּא מַלְוֶה בְּרִבִּית מִן הַשּׁוּק הָאָפֹר;

    הוּא אֵינוֹ בּוֹכֶה אֶלָּא עַל הַכֶּסֶף שֶׁבְּנִי לָקַח אִתּוֹ לַקֶּבֶר.

    וְהַקְּבוּצָה הַזֹּאת שָׁם, רוֹאֶה? אֵלֶּה הַשְּׁכֵנִים שֶׁלּוֹ;

    הֵם בּוֹכִים עַל שֶׁאִבְּדוּ "סְקֵיפְּגוֹט" כָּזֶה מֻצְלָח.

    וְהַמּוֹ"ל הַזֶּה שָׁם? אַתָּה בֶּטַח מַכִּיר אוֹתוֹ;

    הוּא בּוֹכֶה עַל שֶׁהוֹצִיא לָאוֹר

    אֶת הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁהִכְנִיס אוֹתוֹ לַחֹשֶׁךְ.

    וְהַיַּחְצָנִים? הֵם בּוֹכִים

    עַל הַשָּׂכָר שֶׁכְּבָר לֹּא יְקַבְּלוּ לְעוֹלָם

    מִשְׂנוּא הַצִּבּוּר מִסְפָּר אֶחָד.

    הַמְּשׁוֹרְרִים שָׁם… הֵם, כָּמוֹךָ, מְקַנְּאִים בּוֹ,

    כִּי הֵם יוֹדְעִים שֶׁמְּשׁוֹרֵר טוֹב הוּא מְשׁוֹרֵר מֵת.

    וְהָעֲלוּקָה הַזֹּאת לְיָדָם… בַּלְדַּר סַמִּים שֶׁבּוֹכֶה עַל כָּל מָה שֶׁשָּׂם עָלָיו.

    וּלְצִדּוֹ עוֹמֵד צָפוּף וְשָׁפוּף הַעוֹ"ד שֶׁלָּנוּ;

    הוּא בּוֹכֶה עַל כָּל הַתּוֹבְעִים שֶׁעֲדַיִן חַיִּים וּבוֹעֲטִים.

    וְלַהֲקַת הַגְּבָרִים הַזֹּאת, עִם הָרֶצַח בָּעֵינַיִם,

    שֶׁאַתָּה בֶּטַח חָשַׁבְתָּ לְזַעַם עַל מַר גּוֹרָלוֹ;

    בְּעָלִים מְקֻרְנָנִים… בָּאוּ לִרְאוֹת מֶה הָיָה לוֹ שֶׁאֵין לָהֶם.

    בְּקִצּוּר, מִכָּל הָעֲצוּבִים, רַק אֲנִי שְׂמֵחָה.

    שְׂמֵחָה? אָה… מִזֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סוֹפְסוֹף שֶׁקֶט?

    לֹא! מִזֶּה שֶׁיִּהְיֶה לִי סוֹפְסוֹף שֶׁקֶט!

     

    אלי יונה

    משורר (גם בפרוזה) וצייר, בשנים האחרונות פירסם בכתבי עת שונים, ובדצמבר 2017 יצא לאור ספר ביכוריו 'גורגונה - פואמה נרטיבית' בהוצאת ארגמן-מיטב.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 1
    • 1
    • 2

    תגובות


    2 תגובות על “הלוויה של משורר”

    1. אלישבע הגיב:

      שיר עצוב וקשה. כתוב טוב ויפה. עם עוקץ מהפך ומסובב שמביא אותי, כתמיד, מאז שהתחלתי לאחרוה לקרוא את יצירותיך, לקרוא מיד שוב ואז עוד פעם שוב ולהמשיך לחשוב. על החיים בכלל ועל שלי ועל שירה ועל כתיבה. תודה

    2. אלי יונה הגיב:

      תודה, אלישבע! אכן השיר הזה עצוב אבל גם מצחיק. נסי להתרכז במצחיק! כך או כך, בשיר הזה הסביבה מתה, ולא המשורר (:

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    ריח הדרים

    יונתן אנגלנדר
      השערות שבכיור השירותים וסביבתו היו מסולסלות ועבות. לילך ראתה מסוגן...

    פּוֹרֶמֶת וּמַתִּירָה

    גָּלִית אבגי- כֹּהֵן
    כַּפְתּוֹרִים בְּהִירִים, בְּחֻלְצָה כְּחֻלָּה. אֶחָד אֶחָד פּוֹתַחַת. חוֹשֶׂפֶת בְּךָ, חָזֶה וְגַאֲוָה....

    זה היה בחורף 73

    תומר קאופמן
    זה היה בחורף 73. לא, אין קשר לשיר או למלחמה. טוב,...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית