פתיחה
רָצִית לִכְתֹּב עַל דְּלָתוֹת שֶׁנִּפְתְּחוּ בְּפָנַיִךְ
אֲבָל טְרִיקָה אַחַת הִשְׁכִּיחָה אוֹתָן
וּמִתְעַקֶּשֶׁת לִרְבֹּץ כְּכֶלֶב שְׁמִירָה
עַל סִפֵּךְ,
חוֹשֵׂף שִׁנַּיִם כְּשֶׁאַתְּ נִלְהֶבֶת.
מָתַי תֵּעוֹרִי, מָתַי תִּפְתְּחִי
אֶת הַמִּלִּים וּתְגַלִּי
אֶת הָאֱמֶת:
הַיָּד שֶׁטָּרְקָה
הִיא יָדֵךְ.
נו כבר אהובי